Local פוליטיקה מקומית
צבי נדב רוסלר פבר 2018
צבי נדב רוסלר. "ברור לי שאני מועמד של פשרה"
צילום: אלן שיבר

"לא יכולתי לחלום על סיכום טוב יותר לתולדות חיי"

הקלחת שאליה נכנסה הפוליטיקה הרעננית יוצרת גם הפתעות, אחת מהן היא ההצעה לבחור את זקן חברי המועצה, צבי נדב רוסלר בן ה-80, מסיעת מרצ, לכהן כראש עירייה זמני עד הבחירות. רוסלר חושב שהוא דווקא מתאים לתפקיד: "אני מתכוון להיות ראש עיר ממלכתי"

צבי נדב רוסלר, 80, איש רב פעלים וזקן חברי מועצת העיר רעננה, הקליד באחרונה בגוגל את שמו כדי לדעת מה כתבו עליו. לשאלתי, מה הביא אותו בגילו להתעניין מה כותבים עליו, השיב: "אם יבחרו בי לראש העיר ודאי יחפשו עלי דברים רעים, אבל נרגעתי כשבדקתי ולא מצאתי נגדי שום דבר".

גם בקרב חברי המועצה תתקשו למצוא מישהו שיגיד על רוסלר מילה אחת רעה. עד כדי כך שחברי המועצה חיים ברוידא וניר קריסטל, שאינם נמנים על סיעתו – מרצ - הציעו את רוסלר כמי שיכהן כראש עירייה זמני עד הבחירות.

צבי, האם מעניין אותך בכלל להיות ראש העיר של רעננה?

"בהחלט, מדוע לא? בעקרון, אני תומך במועמדות של רונית וינטראוב, כיוון שבעיני היא הכי ראויה לתפקיד, מנוסה בפעילות רבה בעיר, הייתה ועודנה סגנית ראש עיר, אבל אם יחליטו שאני אנהל את העיר אסכים בתנאי שתהיה הסכמה כללית מכל החברים במועצת העיר. ברור לי שאני לא מסכן אף אחד מהחברים שיתמודדו לראשות העירייה באוקטובר".

יש לך יכולת לנהל עיר?

"בהחלט כן. ניהלתי אנשים. אני מתכוון להיות ראש עיר ממלכתי, לשמור על הקופה ואני לא מתכוון לבצע מהפיכות. אני לא נגוע באינטרסים. ברור לי שאני מועמד של פשרה כדי למנוע מאבקים בין מועמדים לראשות העיר, שרצוי שישקיעו את מרצם בלשכנע את התושבים מי הכי ראוי".

עבורך זו הגשמת חלום?

"בגילי זו זכות ענקית. לא יכולתי לחלום על סיכום טוב יותר לתולדות חיי, שמילד קטן בשואה אגיע למעמד של ראש עיר".

צבי נדב רוסלר, שחגג באוגוסט האחרון יום הולדת 80, לא נותן לגיל להכתיב לו סדר יום של פנסיונר. פעילותו מתמקדת בשלושה תחומים: תמיכה באזרחים ותיקים, קידום האמנות ברעננה והאכלת חתולי רחוב. מתוקף תפקידיו הוא משמש יו"ר ומייסד ארגון אמני רעננה והיה שותף להקמת בית מוזה; הקים את עמותת חתולי רעננה ואת מועצת האזרחים הוותיקים.

כמעצב גרפי במקצועו שימש כמנהל מחלקת האומנות בטלוויזיה החינוכית, הוא מרצה לגרפיקה, לטלוויזיה ואנימציה, ובעברו היה שליח הסוכנות בבלגיה, לוכסמבורג והולנד, שם הכיר את מי שלימים הפכה לאשתו.

אתה חבר מרצ. מה דעתך על שי אבן מהסיעה שלך, שהוא הקמפיינר של איתן גינזבורג, וספק אם יצביע במשמעת קואליציונית?

"אני לא יכול לומר לו מה לעשות. זה לא תקין. אם חברי שי אבן – בחור חכם ואינטליגנטי - היה שואל אותי, הייתי ממליץ לו להחזיר את המנדט, כדי שמרצ תכניס במקומו מישהו אחר”.

מה דעתך על כהונתו של בילסקי בקדנציה האחרונה?

"אני לא הדובר של זאביק, אבל בתקופתו העירייה מתפקדת טוב, והיו הישגים. הייתי מאוד מרוצה מהגיבוי שהוא נתן לי. אצל בילסקי מילה זו מילה".

"נולדתי פעמיים"



לצבי נדב סיפור חיים לא פשוט. הוא ניצול שואה יליד בלגיה. ב-1942 שוטרים דפקו על דלת ביתם, ואמו בעלת חושים מיוחדים הכינה מבעוד מועד תעודות מזויפות המעידות שהם חולים במחלה מדבקת, והשוטרים הבלגים בחרו שלא לקחת אותם לרכבת המוות. הם עברו את המלחמה בכפר קטן בבית משפחה נוצרית שהגנה עליהם, בעוד אביו ניספה באושוויץ.

"אני נולדתי פעמיים”, הוא מספר, "לראשונה ב-1937 ופעם שנייה במהלך המלחמה, כשאימי הצילה אותי ממוות בידי הנאצים. היה לי מזל לצאת מהשואה בריא ושלם, ולכן החלטתי שאסור לי לבזבז את החיים, ותמיד הייתי פעיל והתנדבתי בתחומים רבים".

ב-1970 התיישב ברעננה והיה יו"ר סניף מפ"ם בעיר ואחר כך יו"ר סניף מרצ.

מה דעתך על השמאל במדינה?

"השמאל במשבר, אין לו מנהיגות. לצערי אנחנו מרגישים במגננה, מוגדרים כמעט כבוגדים, שלא נאמנים למדינה וזה אבסורד. מה, לא נלחמתי בצבא? לא תרמתי למען המדינה? ההשקפה שלנו נשארה כפי שהייתה בפתרון הסכסוך עם הפלסטינים ובנושאי דת ומדינה וזכויות אזרח, ולא כולם חייבים להסכים איתנו. בהיסטוריה הגלגל מסתובב, אני צופה שלא רחוק היום שהשמאל יחזור לשלטון בעזרת תנועות המרכז".

מרצ נלחמה ברעננה נגד חוק המרכולים. מה דעתך לגבי שיתוף הפעולה עם הדתיים?

"ברעננה הצלחנו לחיות יחד בדו-קיום, וטוב שכך. אני בדעה שכל אחד יחיה לפי ראות עיניו. בעיני, אם בשכונה חדשה מקימים בית כנסת, לגיטימי שיפתחו בשבת גם בית קפה, כדי שיהיה היכן לשבת עם חברים".

להנאתו הוא אוהב לצייר. סלון ביתו מעוטר בתמונות מרשימות. "זה בשביל הנפש", הסביר. אם יבחר לראשות העיר, יכול להיות שהוא יהיה כל-כך עסוק, שלא יהיה לו זמן לצייר.